פרק א'

צאלים

היום  ה-10/10/73 השעה 18:20 וכבר חושך. הטנק שלי תקוע ולכן אני יושב לכתוב קצת.

 

בשעה 16:45  ביום שבת של יום כיפור הגענו להדר יוסף לנקודת

הריכוז. חיכינו 7 שעות עד שיבואו לקחת אותנו. הקיצר, הגענו לצאלים,

ליחידה, רק ב 03:30 של יום ראשון. כל אחד הופנה לגדוד שלו, נרשם

וקבל כרטיס אפסנאות לחתימה על ציוד. נגשתי מיד לפלוגה ושם פגשתי

את המ"פ שלי אילן מנור.

 

מרגע זה הדברים רצו מהר וממש חלפו ביעף. שמתי את הדברים על

הטנק שעמד בסככה ושם פגשתי את הנהג שלי שהיה איתי באמון

ההקמה (אלי ששון) והתחלנו לעבוד. התחלנו לזווד את הטנק ולחמש

אותו. הרבה ציוד היה חסר והתרוצצתי להשלימו. ב 07:00 בא המ"פ

והתחיל ללחוץ שתוך רבע שעה זזים. אף אחד לא יודע לאן ולמה. הטען

והתותחן שלי לא הגיעו. המ"פ אוסף את המפקדים, אני הקצין היחידי

בפלוגה מעבר למ"פ ולסמ"פ.

 

עושים ציוותים חדשים כי הגיעה רק חצי פלוגה. קיבלתי טען ותותחן

מצוותים אחרים ויצאנו לדרך 7 טנקים במקום 11, כאשר בצוות שלי חסר

הרבה ציוד. אגב, כרבע שעה לפני היציאה רציתי לחתום על ציוד אישי

אך היה ברדק באפסנאות ולא היה בכלל אפסנאי. כל אחד לקח מה שרצה והלך. שבאתי, כבר לא נשאר שום דבר. פניתי למ"פ ולסמ"פ  ואף אחד לא ידע לתת תשובה חוץ מאשר-לזוז, לזוז ומהר. בלית ברירה לקחתי רק עוזי ומחסניות ורצתי לטנק.

 

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

יצאנו. תוך כדי נסיעה על זחלים לכוון דרום התארגנו, טענו מחסניות וכו". אז חשבתי לעצמי שטוב שלקחתי הרבה ציוד מהבית ובעיקר מעיל, כפפות ושק שינה.

 

עזבנו את צאלים ב-07:20 של יום ראשון ה 7/10/73 והגענו לסיני. אם איני טועה לחוף רומני, (נסיעה קשה על זחלים של כ 130 ק"מ). שם ישנו יום ראשון בלילה. אף אחד עדיין לא יודע מה קורה. באמצע הלילה זזים למקום אחר. מסתבר שהעבירו את הפלוגה ת"פ ליחידה אחרת. השכם בבוקר של יום שני ה 8/10/73 יצאנו לעמדות. זיהינו את המצרים כ 4 ק"מ לפנינו. הם כבר היו כ 6 ק"מ מזרחית לתעלה. במשך הבוקר ועד הצהריים היינו כ 15 טנקים, שוטים וגם פטונים, בגזרה. התחלנו בירי. במשך היום הפגיזו אותנו במטחי ארטילריה אך הטנקים שלהם ירו מעט. הטנק שלי הוריד 2 טנקים ביום הראשון. הטען קשר שלי( ניסים רחמים) כל הזמן ישן, גם תחת הפגזות וזה די מרגיז.

 

קשה קצת לשחזר את המאורעות אחרי שחלפו, לכן התיאור קצר ותמציתי.